אז הרפתקאות בעבודה הזו יש בלי סוף, ואת התמונה המבוקשת מצאתי בסוף בתוך כיסוי של תעודת זהות ישנה, כחולה ובלויה עם כיס פנימי נסתר. שווה לפעמים לחטט ולפשפש בין דברים כדי למצוא מציאות.

​

אני רואה שהיכולת לבצע מחקר ביחד עם האנשים, ליצור איתם קשרים מחשבתיים ולשאול את השאלות הנכונות שיובילו לעוד סיפורים זה משהו שאולי נדרש ממי שמתעד סיפורים משפחתיים. יש לך אולי עוד המלצות למי שמתחיל את דרכו בתיעוד?

קודם כל צריך סקרנות - סקרנות לבני) אדם, סקרנות לאירועים. צריך לגלות עניין. כשמגלים עניין מגיעים להרבה פרטים מעניינים. אני נזכרת בעבודה בראש העין כשהגענו ואנשים אמרו לנו שאין להם שום דבר, שאין להם תמונות מעניינות. ואז, לאט-לאט, הם התחילו להגיד 'אההה, מעניין אתכם החתונה של הסבתא והדודה? אם כך, זו תמונה שבוודאי שיש לנו' ואז הם הוציאו אלבום. וככה הם המשיכו 'אוקיי, מעניין אתכם מה הבאנו מתימן?' והורידו את ספר התנ"ך שבו כתבו בפנים על הכריכה את שרשרת הדורות המשפחתית. סקרנות והתעניינות זה דבר ראשון וחשוב מאוד. דבר שני, צריך להתמסר לתהליך כי הוא לוקח את זמן.

תמיד כדאי להתחיל בלפתוח את האלבומים, לעלעל בהם ולסמן את התמונות שמעוררות סקרנות או נוגעות לליבכם או תמונות שיכולות לעניין אחרים. אחר כך מתאפשר לאנשים לבחור את התמונות בעצמם אם הם עושים זאת לבד. כשאנחנו באים אנחנו עוברים שוב על האלבום ולפעמים אנחנו מוצאים תמונה שאף אחד לא חשב שהיא מעניינת ואנחנו רואים בה משהו נוסף.

כשבוחרים תמונה מסתכלים לא רק במה שבמרכזה אלא גם על מה שברקע - אילו בנייני ואילו עצים מופיעים ואילו תלבושות, לדוגמה, מופיעות בשוליים. בארץ לאורך השנים התלבושות השתנו בצורה בלי רגילה ואפשר ללמוד מכך הרבה.

בשלב הבא סורקים את התמונות באיכות גבוהה או שאפשר להיעזר בשיטה החדשה שלנו, שפותחה בשנה האחרונה, ומאפשרת לכל אחד שרוצה לתעד מביתו בעזרת הטלפון הנייד את התמונות.

התוכנה, שנקראת אשמו"ר (איסוף, שימור, מחקר ורישום), מאפשרת לכל אחד להצטרף לאתר ישראל נגלית לעין ובאמצעות הטלפון הנייד לתעד את התמונות באלבום יחד עם המידע עליהן. אם, לדוגמה, היינו נתקלים בתמונה של בית החולים ירקון שהזכרנו קודם, בלי הסיפור שלה, אז לא היינו מבינים כנראה את משמעותה. התמונה, ההסבר המצורף אליה וסיפור המשפחה עולים יחד לאתר. בתוכנית הזו כל אחד יוכל לתעד את המשפחה שלו דרך הטלפון עם הנחייה שלנו וכך יוכלו להצטרף כמה שיותר אנשים. האתר שלנו הוא אינטרנטי ולכן כל אחד, מכל מקום בעולם, יכול להגיע לתמונות ולמידע. למשל, תעדנו פעם את משפחת רוטשילד, משפחה גדולה, שחיה בארץ. יום אחד קיבלנו טלפון מארה"ב עם בקשה ליצור קשר עם המשפחה. אנחנו לא מוסרים מידע ישיר של אף משפחה ולכן ביקשנו את אישור המשפחה בארץ למסור את פרטיהם. הם שוחחו ביניהם ומסתבר שבמשפחה הזו היה סבא שהתחתן עם אישה שנייה וצאצאי המשפחה חיים בארה"ב ולא היה שום חיבור למשפחה בארץ ובזכות האלבום של ישראל נגלית לעין נוצר הקשר בין שני חלקי המשפחה.

לאחרונה התחלנו לתעד את בית החולים שערי צדק וכהרגלי אני משתפת את הסובבים אותי בעבודתי שאני עושה. סיפרתי על הפרוייקט החדש לקבוצת החברים שלי מהמושב ושאלתי אם למישהו יש קשר לבית החולים שערי צדק הישן. יש לי שם בן קבוצה שחי בברזיל והוא ענה לי מיד שלו יש קשר – שסבתא שלו היתה מאחד המחזורים הראשונים של האחיות בבית החולים. שמחתי על המידע וביקשתי ממנו תמונות והוא שלח לי אותן אבל באיכות לא כל-כך טובה. ניסיתי להבין איפה התמונות המקוריות והוא הפנה אותי לבת דודתו שחיה בישראל. יצרתי איתה קשר והיא שלחה לי תמונות, לא רק משערי צדק, אלא גם תמונות נוספות נהדרות ומיוחדות מישראל של שנות ה-20, שגם הם תעלנה לאתר לאחר מחקר. כל תמונה שאנחנו מתעדים אנחנו בודקים את המידע, כמה שאפשר ומוסיפים מידע משלנו.

בין התמונות היתה שם תמונה של שווסטר זלמה, האחות הראשונה והראשית של שערי צדק, בצעירותה. תמונה מאוד מיוחדת שלה עם בעלת האלבום שרלוט פרימשטיין ועם חברותיה למקצוע. האחיות שהתחילו איתה את הדרך תמיד שמרו איתה על קשר ולאורך כל השנים, עד יום מותה הן באו לבקר אותה והן אלה שאף סעדו אותה בשעותיה האחרונות.